top of page
haazama.png

אם הייתי אומרת לך שבעזרת הכלב שלך היית יכול/ה ללמוד איך להשפיע על האנשים סביבך...

מה הייתה דעתך?

אחד הדברים הנפלאים בעבודה עם הכלבים הם הכלים האוניברסאליים שהיא מספקת. אותם כלים חשיבתיים ולימודיים שבעזרתם אנחנו מחנכים את הכלב יכולים להיות מועתקים לחלקים אחרים בחיינו:

 

- קריירה: עיצוב ההתנהגות והרגש אליכם וכלפי נושאים שונים של קולגות, מנהלים ועובדים

- משפחה: חינוך ילדים

- בעלי כלבים אחרים: הסבר ופרשנות להתנהגות כלבים אחרים כדי ליצר עבורכם ועבור כלבכם סביבה  
  נעימה יותר.

- חברים: עיצוב החברות שלכם ע"י עיצוב התנהגות חבריכם אליכם.

- והחשוב מכל – הצלחה אישית: עיצוב ההתנהגות והרגש האישיים שלכם בהקשרים שונים.

מה הקשר? 

הכלים שאותם אנו מלמדים ובהם אנו משתמשים בדרך הכלב בחינוך וטיפול בכלבים מבוססים על 3 עקרונות:

- תקשורת.

- שינוי רגש דרך שינוי הקשר בעזרת התניה קלאסית (פבלוב).

- עיצוב התנהגות דרך חשיבה חיובית (במקום מה אנחנו לא רוצים – מה יהיה תחליף טוב לנו) וחיזוקים
  חיוביים (הבהביוריזם של סקינר).

הכלים והעקרונות האלו מאפשרים שינוי רגש והתנהגות אצלנו ואצל אחרים. הם נמצאו במקור על כלבים, אך התגלה שהם נכונים לכל יצור חי עלי אדמות (מנחיל פרפרים שלמד לעוף על פי אות מצד לצד של איצטדיון, דרך סממית, דג, חתולים וכלה בקופי אדם ובני אדם).

תקשורת

תקשורת היא הבסיס להשפעה על אחרים. ללא יכולת הבנה הדדית מכל סוג שהוא אין לנו יכולת להעביר מסרים לאחר. הכלבים מתקשרים בעיקר בשפת גוף, ולכן אנו מתחילים תמיד מלימוד שפת הגוף הכללית של כלבים והספציפית של הכלב שלך. כשמתרגלים לחפש את התנועות החוזרות ואת משמעותן, מתרגלים גם לצפות ולאבחן בראש מה שפת הגוף האינדיווידואלית של כל אדם בסביבה שלנו (ואפילו של כל חיה). התוצאה היא תקשורת ברמה גבוהה יותר והבנה עמוקה יותר של האנשים סביבנו – אם בסביבת העבודה שלנו, אם במשפחה ואם במערכות היחסים השונות שלנו.

שינוי הקשר ורגש

הרבה מהרגשות שאנשים סביבנו מרגישים כלפינו אינם נאמרים. כשיכולת התקשורת שלנו משתפרת הם נהיים יותר ברורים לעין. ניתן לשנות רגש כלפינו, כלפי רעיונות שלנו, פרויקטים, משימות, אנשים אחרים בדיוק באותה הצורה בה אנחנו עובדים עם כלבים – חיבור של משהו שהאדם מולנו תופס כחיובי עם מה שאנחנו רוצים להפוך לחיובי בעיניו. 

למשל, עם כלב שפוחד מאנשים נעבוד על מפגש חיובי עם אנשים – כשמופיעים האנשים הוא מקבל חטיפים, ליטופים, משחק או כל דבר/פעילות אחרים שהוא תופס כחיוביים. כשהם נעלמים גם הדבר/הפעילות החיוביים נעלמים. מהר מאוד, אם עבדנו נכון, יווצר קשר במוחו של הכלב בין הופעת אנשים לבין הופעת הדבר/הפעילות המהנים. ואז יהיה קל לו יותר להתמודד עם הופעת האנשים – גם אם לא יופיעו החטיפים/הפעילות המהנה בהכרח. 

אצל אנשים אנחנו רואים את זה מאוד ברור עם ילדים. הם תמיד יעדיפו את הדוד (או דודה במקרה שלי) שמגיע עם מתנות – גם אם מדי פעם הוא לא יגיע עם מתנות, והם יעדיפו אותו (אותה) על דודים אחרים שמביאים מתנות בתדירות נמוכה. נוצר במוחם של הילדים קשר בין הופעת הדוד לבין קבלת מתנות ומרגע שהוא נוצר, הוא יחזיק גם כשזה לא קורה בכל פעם. 

כתבתי שהכלים נמצאו על כלבים... במקרה של התניה קלאסית – היא נמצאה ע"י איוון פטרוביץ' פבלוב, שהיה ביולוג. הוא חקר ריור (הזלת ריר) בכלבים במעבדה. בשלב מסוים הוא שם לב שכל הכלבים מריירים יותר כשהעוזר שלו נכנס למעבדה. הם חקרו את התופעה ובסופו של דבר הבינו שמכיוון שהעוזר היה אוכל את סנדוויץ' הצהריים שלו במעבדה ומכיוון שהיה בו נקניק , הכלבים קישרו את הופעתו לריח של נקניק והתחילו לרייר, גם כשלא היה לו סנדוויץ'.

עיצוב התנהגות בעזרת התניה אופרנטית
(בעיקר חיזוק חיובי)

בניגוד לפאבלוב ש"עלה" על ההתניה הקלאסית במקרה, בורהוס פרדריק סקינר, שגילה את ההתניה האופרנטית, חקר את תחום ההתנהגות. הוא גילה שהתוצאה המידית של ההתנהגות יכולה להשפיע על חזרתה, ושאם אנחנו יכולים להשפיע על התוצאה הזו אנחנו יכולים לחזק או להפחית את ההתנהגות. נשמע כמו סינית? כשנותנים דוגמא זה הרבה יותר פשוט:

כדי להוכיח שזה עובד, סקינר החליט ללמד את הכלבה שלו, אגנס, 2 טריקים: לקפוץ על נקודה בקיר ולפתוח פח בעזרת ידית. הוא צילום כל הצלחה שלה בדרך במצלמה ונתן לה חטיף. התמונות מראות איך אגנס ניסתה יותר בכל פעם שסקינר חיזק את הקפיצה שלה או את העניין והנגיעה שלה בפח.

התניה אופרנטית עובדת גם עם בני אדם – אם אנחנו יודעים מה אדם אחר יתפוס כחיזוק(בונוס בשכר, מילה טובה, תעודת הוקרה, תשבוחות ליד אחרים, נשיקה, חיבוק, זמן תשומת לב ועוד) – נוכל לחזק התנהגויות רצויות שלו מיד אחרי שעשה אותן. 

למשל, ילדים שהמורה בכיתה משבחת אותם על שאלות חכמות נוטים לשאול יותר שאלות. ילדים שמתפעלים מציורים שלהם מיד לאחר שציירו והראו את ציוריהם נוטים לצייר יותר. מנהלים, שעובדיהם משבחים אותם על צורת הדיבור הנעימה שלהם נוטים להשתמש בה יותר ויותר. עובדים שמקבלים ציון לשבח על משהו שעשו יתאמצו יותר. הכל תלוי במה שהאדם השני תופס כבעל ערך. (כמה פעמים ראינו או היינו עובדים ממורמרים, שקיבלו ציון לשבח אבל רצו כסף והתאכזבו...).

כל זה אומר שבעזרת זיהוי של התנהגויות שאנחנו רוצים (דיבור שקט של הילד, פירגון של המנהל, חיבוק מחבר או בן-זוג) והבנה מה בעל ערך עבור אחרים אנחנו יכולים לגרום להם להתנהג איתנו בצורה יותר נעימה עבורנו.

אז מה עושים עם התנהגויות שאנחנו לא רוצים? בכל רגע נתון כל אחד מאיתנו בוחר בין מספר התנהגויות אפשריות. אנחנו בוחרים את זו שאנחנו תופסים כמשתלמת עבורנו ביותר. 

למשל, אני יושבת ליד השולחן ויש עליו סלט, סטייק ועוגה מתוקה. כשאני מתחילה לאכול אני בוחרת ממה אטעם ראשון. אם אני חובבת בשר, אני אתחיל מהסטייק. אם אני אוהבת מתוקים, אני אבחר בעוגה. אבל, הדיאטנית שלי רוצה שאתחיל דווקא מהירקות משום שהם ממלאים ומלאים בויטמינים ומינרלים. 

איך היא יכולה להשפיע עלי לאכול אותם? היא צריכה להעלות את ערכם בעיני. בדרך כלל, היא תעשה את זה ע"י הסבר כמה הם יותר בריאים וכמה הם יעזרו לי לרזות. עכשיו, אחרי שהבנתי ואם חשוב לי להיות רזה ובריאה, הירקות ישתלמו לי יותר מהסטייק הטעים או העוגה המתוקה.

הדיאטנית שלי בדקה מה האפשרויות שעומדות מולי ודאגה להפוך את האפשרות המועדפת עליה למשתלמת ביותר עבורי. אני כבר אבחר באפשרות הזו ללא התערבותה. 

זה בדיוק מה שאנחנו לומדים לעשות עם הכלבים:

חושבים מה האפשרויות של הכלב להתנהג בהתאם לסיטואציה ולרגש שלו, אם הוא לא מכיר אחת שטובה לנו, מלמדים אותו עוד אפשרות ומעלים את הערך של זו שאנחנו מעדיפים כדי שיבחר בה בעצמו. החשיבה החיוביתשל מציאת "מה כן במקום" ולא "מה לא" והאימון בזיהוי מה הצד השני רוצה כרגע הם מכשירים יעילים ביותר בעיצוב התנהגות של כל בעל חי (כולל בני אדם) סביבנו.

איך כל זה מקדם הצלחה אישית?

קרן פריור, תלמידתו של סקינר, כתבה בהקדמה לספרה המצוין (והמומלץ) Don't shoot the dog, שאת הכלים של ההתניה האופרנטית והקלאסית אנחנו יכולים להפעיל על עצמנו כדי לעצב את ההתנהגות שלנו.

היא מספרת על חבר ששיחק טניס לא כל כך טוב והחליט לנסות לשפר את רמת המשחק שלו. הוא פירק את משחק הטניס לגורמים (הנפת המחבט, פגיעה בכדור, העברת הכדור מעל הרשת, פגיעה במגרש היריב וכן הלאה) והחליט להגיד לעצמו "כל הכבוד" על הצלחה בכל אחת מהמשימות הנ"ל. נשמע טיפשי...

אבל אחרי חודש חברו למשחק התחיל להגיד לו שהמשחק שלו השתפר משמעותית ולאחר חצי שנה
הוא החל להתחרות בתחרויות...

אותם הכלים פשוטים להפעלה על עצמנו ברגע שאנחנו יודעים כיצד משתמשים בהם נכון.

וכך למדנו אנחנו, ולומדים הלקוחות שלנו איך לשפר את חייהם תוך כדי לימוד הכלים לחינוך וטיפול בכלבם.

רוצים לשמוע עוד? צרו קשר עם דרך הכלב!

Thanks! Message sent.

bottom of page